פטריציו פאולטי מארח את מרטין צ'אלפי, זוכה פרס נובל בכימיה 2008

פטריציו פאולטי מארח את מרטין צ'אלפי, זוכה פרס נובל בכימיה 2008

YouTube Preview Image

מיהו מרטין צ'אלפי, במה אתה עוסק ומדוע?


מרטין צ'אלפי:

אז הם שואלים אדם מי הוא? למעשה הם שואלים דברים רבים, מפני שהם רוצים לדעת מה הם האנשים בעבודתם, בזמנם הפנוי עם משפחתם וחבריהם וכיוצ"ב.אך אני אקח זאת במשמעות של מי אני בעבודתי כמדען.

אני נוירוגנטיקאי, אני משתמש בגנטיקה ככלי לחקור בעיות של מערכת העצבים. אני מתעניין במיוחד בשתי בעיות .

הבעיה הראשונה היא כיצד מופיעים תאי עצב שונים. יש לנו שאלה כללית בהתפתחות הביולוגיה של התמיינות (דיפרנציאציה) שזה כיצד סוגי תאים שונים מופיעים,אנו רוצים לדעת כיצד הופיעו תאי עצב בניגוד לתאי עצב או עור.

אבל בנוסף אנו רוצים לדעת כיצד תאי עצב שונים מופיעים. אנו משתמשים בגנטיקה בכדי למצוא זאת. כמו כן אני מתעניין כיצד מתפקדים תאי העצב ובייחוד התעניינתי בבעיית הביולוגיה הסנסורית (תחושתית) שהיא כיצד האורגניזם חש את המגע.

מגע הוא בעיה, מהסוג של הלא ידוע. ישנה סדרה שלמה של מה שאני מכנה תחושות מכאניות,שהן תחושות שנובעות על ידי גירויים מכאניים או פיסיים ואתה כמדען לא באמת יודע דבר על כיצד הן פועלות.

כך שאיננו מבינים דבר על שמיעה, שיווי משקל, איך אנו חשים לחץ דם בתוכנו, איך אנו חשים במגע, אנו עושים זאת לפחות על ידי חמש חושים שונים, כל החושים הללו עובדים משום שהתאים מוזזים ובצורה כלשהי זה מוביל לאות חשמלי בתאים, אך אין לנו מושג כיצד זה עובד.

מה שעשינו זה להשתמש בגנטיקה בכדי למצוא מוטציות בתולעת מאד קטנה שהינה חסרת רגישות למגע וזה נתן לנו תובנות על מולקולות שדרושות למודל חושי בסיסי זה.


מדוע זכית בנובל?

זכיתי בנובל על הצגה של שימוש בפרוטאין מרתק ביותר הנקרא

.Gfp או  Green Fluorescent Protein

הוא נגלה במקור על ידי אוסאמה שימאמורה במדוזה  Jellyfish Aequorea victoria   זהו אורגניזם ביולומינסנט, הוא מפיק אור. הדבר המעניין הוא שלמדוזה  ישנה מולקולה המייצרת אור ,אבל היא מייצרת אור כחול ודג הג'לי הוא ירוק ושימאמורה הבין שבוודאי צריך להיות עוד פרוטאין שיהפוך את האור הכחול לירוק. ופרוטאין זה יכול להיות מופעל בפשטות על ידי הבהקת אור כחול עליו.

אני הבנתי שאם פרוטאין זה יושם בתוך אורגניזמים אחרים ובתאים אחרים נוכל לראות את התאים או את אותם האורגניזמים או פרוטאינים בפשטות על ידי הבהקת אור כחול עליהם.

נוכל לראותם משום שהם יהיו ירוקים. ואכן אותם ניסויים הצליחו ופרוטאין זה נמצא בשימוש על ידי אלפי מדענים החוקרים מגוון רחב של בעיות בביולוגיה.


מהי יצירתיות עבורך?

 אנחנו לא מחליטים להיות יצירתיים, לפחות אני לא החלטתי להיות יצירתי. אני חשבתי על בעיה או ניסיתי לחקור תופעה ואני חושב שכאשר אתה מקבל מידע ומתחיל לחשוב על המידע והמוח משחק איתו או לפחות מוחי שלי משחק אני חושב שהקשרים שקורים באים לפתע.

אני אוהב לשחק עם מידע אני אוהב לחשוב על בעיות. בעיית הפרוטאין או העבודה עם פרוטאין זה החלה לדעתי בגלל 3 דברים:

הטריגר האמיתי היה סמינר ששמעתי ובו הדובר דיבר על הפרוטאין כמולקולה פלואורסנטית, אבל היו שם עוד הרבה אנשים בחדר ששמעו את אותו הסמינר ,אולם לדעתי הייתי האדם היחיד שהייתה לו הקומבינציה של דברים שקרו לי בחיי וגרמו לי להיות יותר פתוח למשמע אוזני.

הדבר הראשון היה שמעבדתי היתה צריכה לענות על שאלה כעת, כששכפלנו גנים ורצינו לדעת מה מפעיל את הגנים.

שנית החיות שעבדנו עליהן .שהן תולעת עגולה קטנה באורך מילימטר, היא שקופה וניתן לראות דרכה, כך שכאשר שמעתי שישנו פרוטאין שמאיר ומפיק אור חיברתי את הרעיונות ואמרתי שאילו היה לנו את הפרוטאין אקטיבי כאשר הגן אקטיבי נוכל לראות את הגן מופעל בגלל שנוכל לראות ירוק בתאים של החיה השקופה שלנו.

כך שזו הייתה קומבינציה על רקע הדאגה כיצד נמצא ביטוי של גנים וכששמענו על פרוטאין שנראה היה שהוא מתאים לכל הקריטריונים שרציתי שיענו על השאלה.ייתכן ויצירתיות פתוחה למדי להשפעות שאולי אינך מצפה להן.


מהי מצוינות עבורך?

 אנשים מנסים לעשות כמיטב יכולתם אני חושב שאתה מנסה לעשות את הטוב בכל דבר שאתה עושה.איני יודע אם אני מנסה להיות מצוין כל הזמן אני מנסה לענות על שאלות במדע שלי.

בחיי אני חושב שאחד הדברים הוא תרגול. אחד מהדברים שאני נהנה מאד לעשות מחוץ למעבדה זה דבר שלמעשה החל אותו אבי שהיה נגן גיטרה מקצועי למשך זמן מה , הוא נתן לי את הגיטרה הראשונה שלי שהיא כמעט בת 50 ואני מנגן בגיטרה קלאסית מאז.

 ואני עדיין מתאמן בלהשתפר בכך ולא הייתי אומר שאני מצוין בכך אבל אני ממשיך להתאמן בזה. איני בטוח מה זה אומר לנסות  להיות מצוין, אני פשוט מנסה להיות טוב ככל שאני יכול להיות.


למה חשוב מודל, מנטור?

הייתה לי הזכות לעבוד עם מספר אנשים מאד מוכשרים ואינטליגנטיים שבמקרים רבים הסתכלתי לעברם בגלל מגוון סיבות.

אני חושב שבתקופות שונות בחיים צריך סוגים שונים של מנטורים.

כאשר הייתי בתיכון עבדתי עם אדם בשם רוברט פרלמן אשר איפשר לי להיכנס למשרדו בכל זמן של היום והלילה ולשוחח על כל רעיון שהיה לי מטורף ככל שיהיה, והוא היה מאד תומך, אנו עדיין חברים טובים והוא עדיין מאד תומך.

והחופש הזה שאיפשר לי לומר כל דבר שעלה על רוחי היה נפלא.אני חושב שזה היה חלק חשוב של ההתפתחות שלי.

כאשר עזבתי למעבדה של ביולוגיה מולקולארית בקיימברידג’ לפוסט דוקטורט זה היה מצב שונה, כולנו דיברנו שדבר לא השתנה, אנשים היו זמינים זה היה מקום נפלא ואינטראקטיבי.

אולם הדבר הנפלא שהיה בפוסט דוקטורט היה שהושארתי לחלוטין לבדי בהחלטות על אילו ניסויים לבצע. ניתן לי סוג של חופש מוחלט, הדבר הנפלא במעבדה הזו בקיימברידג’ שבאנגליה שהיו להם מלאי וחנויות. לא היית יכול להתלונן על המתקנים אך מצד שני עצם הימצאות מיתקנים כה מושלמים גרמה לכך שהאחריות הופנתה כלפייך שתבצע את העבודה.

כך שידעתי שלא ייתכנו תירוצים, לא ניתן לומר שהציוד לא כל כך טוב או איני יכול לקבל את האספקה הזו  או אני לא חושב שאני יכול לעשות את זה.

הכול היה מוגבל סופסוף על ידי הדמיון שלי ואני חושב שזה היה דבר נפלא בשלב זה של הקריירה שלי שיאמרו לי אוקי כעת זה לחלוטין תלוי בך, אף אחד לא יאמר לך דבר אפילו לא את הכיוון הכללי שעלייך ללכת אליו.

אתה תחליט מה חשוב עבור המדע שלך ואני חושב שעצם העובדה שלא היה לי אף מנטור היתה אפילו יותר חשובה בהתפתחות המדעית שלי.


כיצד אתה ממקם סקרנות במחקר?

כולנו מתחילים כילדים, אני רואה זאת אצל בתי. מה שאני זוכר מילדותי זה להיות סקרן לגבי העולם, לתהות על קנקנו וכיצד הוא פועל, אני חושב שזהו דבר שבעלי המזל שבינינו משמרים לכל החיים, אני למזלי מקבל שכר בכדי לחקור בעיות שמעניינות אותי  בביולוגיה.

אני חושב שסקרנות היא דבר חשוב מאד, אם אתה שואל איך מתרחשות התגליות שלי, בדרך כלל תגלית אחת מובילה לשאלות אשר מעלות שאלות נוספות כך שזו שרשרת מתמשכת של תגלית ולהסתקרן ממנה ומציאת דבר נוסף.

אני חושב שסקרנות היא חשובה וצריך להזכיר לעצמנו אילו שאלות נוספות אנו יכולים לשאול על המידע שלנו וכשזה קורה זה יכול להוביל אותנו לכיוונים חדשים.


מנקודת מבט של הגנטיקה עד כמה אנו יכולים לשנות את עצמנו?

גנטיקה איננה קובעת מה שנעשה והיא אינה קובעת איזה סוג של אנשים אנו,

היא קובעת את הפרוטאינים שלנו ,היא מאפשרת אינטראקציות ואנו עדיין לומדים רבות מה נעשה בתוך הגוף האנושי וכיצד דברים אלו מתקשרים ואנו איננו יודעים.

אך כיצד אנו מיישמים אותם אם בעצמנו או איך מיישמים מידע מדעי תלוי באינדיבידואל לדעתי .

לעניות דעתי יש לנו הרבה דברים לקחת אחריות עליהם. כמובן שישנם דברים שאיני יכול לעשות אני לא יכול לגדול יותר ממה שאני, הגעתי לגובה המקסימאלי שלי.

אני יודע מניסיון הגיטרה שלי שתרגול משנה דברים. כשאתה אחראי אי אפשר לומר שמדובר רק בגנטיקה ואין מה לעשות .

זה ברור שהסביבה היא פקטור חשוב בדרך ההתפתחות של האורגניזם וגם לאקראיות במובן שגן יכול להיות מופעל אך כיצד במקרה מסוים הוא מופעל ובאיזה זמן זה דבר הנתון לשינוי.

עצם ההימצאות של המרכיבים לא מבטיחה שמשהו יתרחש.

אנו מוצאים זאת יותר ויותר אפילו ברמות הבסיסיות ביותר כאשר מחפשים התבטאות של גנים אנו יודעים שניתן להפעיל גן ואפילו בתוך סט מסוים של תאים אך כמה יכול הגן הזה להיות מופעל בתוך תא מסוים זהו דבר שעשוי להיות מאד משתנה.


מדוע קיבלת את הזמנתנו ל- 21 דקות – הידע של המצוינות?

זה היה אתגר עבורי לראות אם אני יכול להציג את רעיונותיי ב- 21 דקות. כפי שאתם רואים אני מאד נהנה לדבר.

אני חושב שגם הרעיון שאוכל לפגוש אנשים מחוץ למעגל הרגיל שאני פוגש בדרך כלל. אני נהנה מאד מסוג כזה של אינטראקציות, כך שהרעיון לפגוש אנשים מתחומים שונים שגם הם מנסים להתעמת עם הדד ליין של 21 הדקות היה מסקרן עבורי.